תקופת הילדות, אינה רק תקופת התום, המשחק והמוגנות. זהו פרק זמן משמעותי, שהרגשות בו מבלבלים וסוערים, הזהות העצמית לא מגובשת ומלווה במאבקים וקונפליקטים פנימיים וחיצוניים, בין "מה שבא לי" לבין מה שדורשים ממני. כמטפלים וכהורים, אנו מבינים כי מינקות ועד להתבגרות, עומדות בפני ילדינו מטלות התפתחות מאתגרות בכל התחומים. אנו מנסים לשלב בין "לעשות במקום הילד" לבין מתן הזדמנויות לפיתוח יכולות עצמאות וחוסן נפשי. אנו שואפים להכין את ילדינו לחיים בוגרים ועצמאיים.
כיום, בעולם עתיר טכנולוגיות וידע, גורמת חשיפה לא מבוקרת לקשיים רבים נוספים, לילד ולהורים. ה"משיכה למסכים" דורשת: קביעת סדרי עדיפויות, סינון, היכרות עם התכנים אליהם נחשף הילד ושליטה במידת החשיפה לרשתות החברתיות.
ילדים מתקשים להביע את מצוקתם באופן מילולי. לא תמיד הם בעצמם מבינים מה עובר עליהם ועל כן נוטים לשדר באמצעות התנהגותם אותות אזהרה לסביבה, שמעידים על מצבם הרגשי: עצבנות, התפרצויות זעם, חוסר יוזמה ופאסיביות, הימנעויות, הסתגרות חברתית, כאבים גופניים, קשיי למידה ועוד.
טיפול רגשי במים לילדים בשיטת WT, מתרחש במרחב מיימי ומספק לילד "מגרש אימונים" רגוע ולא מאיים לתרגול מצבים, חוויות ורגשות שונים החושפים את הקשיים של הילד, ומייצרים הזדמנויות למצוא פתרונות יעילים במסגרת טיפול גופני ורגשי במים. הטיפול במים משלב באופן מותאם לגיל, בין פעילות אקטיבית, הבעה רגשית ורכישת תובנות מים כמו זרימה, יצירתיות ועוד ואילו מביאים לשינוי.
המקרה המובא להלן מתאר טיפול משולב יבשה ומים, שילוב מרתק בין המרחב הטיפולי ה"יבש" לבין המרחב ה"רטוב".
א' בן 11, עלה מרוסיה בהיותו בן 4.
הקשר עם עולמו הפנימי לחיצוני "יבש" וביטוייו העיקריים מתרחשים בעת עבודה עם חומרי אמנות, שם העולמות המיוצגים "רטובים" ומלאי שפע.
ביחסיו עם אחרים הוא מופנם, מכונס, חושב הרבה, קונקרטי, מאופק ורציני ביותר. חברתית קיימים קשיים חברתיים אך הוא לא מכיר בהם ("לא צריך חברים").
גופו דק ושברירי, משדר חוסר אנרגיה וחיות וכל הזמנה לעבוד גופנית בקליניקה היבשה ולהניע את הגוף, נדחית על הסף שוב ושוב. הפאסיביות שלטה בכל ו"המים" של הרצון האישי והמוטיבציה כמי מעיין טמונים עמוק עמוק ואין יוצא ואין בא..
אף שא' יצר עולמות שלמים באמנות, נחוותה בשלב כלשהו תקיעות בטיפול. לא התהוותה תנועה בין מעגלי החיים השונים ונוצר צורך להכניס מרכיב חדש למערכת.
לאחר שנה וחצי החלטתי להביאו למים.
פלא התרחש:
התברר שא' אוהב מים מושבע. הוא יצר עימם ברית ללא תיווכי ושיחק בהם בחופשיות ובהנאה גלויים, כאלה שלא נראו קודם בשום מפגש בינינו.
משחקי כדור התפתחו עד מהרה למשחקים אקטיביים במים (חטיפות של כדורים, השפרצות, תחרות).
כמו נביעה מתפרצת גאו: אגרסיה, שובבות וכוח רצון והמון כוח גופני.
כידוע, לאגרסיה ולתוקפנות תפקיד חשוב בחיינו הרגשיים והם מלווים אותנו מראשית החיים. במידה הנכונה הם מפיחים חיים, מדליקים את אבוקת התשוקה ומניעים קדימה יכולות של הגשמה, יצירה והשתתפות פעילה בחיים. התוקפנות היא צילה של האהבה והאפשרות להכיל אותה בתוכנו ולתת לה מקום מאפשרת לאהוב יותר.
הייתה זו הפתעה מרגשת ביותר ותפנית טיפולית מעצימה.
היום, לאחר חצי שנה במים יש תחושה שהכל נרטב, חלקים אוחדו והתחברו לאחד. כעת ניתן לשוחח על נושאים רגשיים רבים: היחסים עם ההורים, המיקום במשפחה, יחסים חברתיים.
לא' נוצרו חברויות נוספות וההפסקה כבר לא משמשת לקריאה בלבד.
המים החמימים מספקים לילדים הזדמנות לחוות, כמו מבראשית, מרחב "מוכר", מכיל וחמים, עשיר במשחק ובהנאה, מקום בטוח לזהות העצמית המתפתחת. המים מסייעים לפיתוח יכולות הוויסות העצמי וההתארגנות הרגשית, מלמדים להקשיב בתוך השקט, להתרכז, מחזיקים את הגוף ויוצרים תחושת קלילות, מלמדים שאפשר לפעול וגם להרפות.
ילדים לומדים מהמים! מהי "למידות מים"? איזון וויסות רגשי, ריכוך התנגדויות, הקשבה לתנועתיות הרגש, חיבור לגוף, זרימה במקום היתקעות והתעקשות, גמישות מחשבתית ועוד.
הקשר של המטפל עם הילד והוריו מחזקת את המערכת המשפחתית כולה ומעניקה תחושת משענת רחבה עבור הילד.