א' , בחור בן 38 נשוי ואבא לשתי בנות מקסימות. מגיע לטיפולי מים כתהליך של ליוי סוף חייה של אשתו האהובה, היא חולה בסרטן וימיה ספורים. הפעם, החלטנו להיפגש בקליניקת המים רק הוא ואני כדי להצליח לעבד את הקושי, התסכול, הכאב כמו גם הכעס שנמצא בתוכו, הוא מתקשה להיפרד. מנסה בכל דרך להחזיק אותה עוד קצת. מפחד להישאר ולגדל את הבנות לבד, בעיקר כועס על העולם.
אני נושאת אותו בזרועותיי, מניעה אותו בעדינות שלפתע נכנס פרפר לבן לקליניקה. אני מתבוננת ביצור היפיפיה מנסה בכל דרך לצאת מחלל הבריכה. הוא משקשק בכנפיו ונתקע שוב ושוב בחלון הפנורמי, לרגעים הוא עוצר ללא ניע ואז שוב מנסה להאבק ולמצוא את דרכו החוצה. ליבי יוצא אליו אני חושבת לעצמי איך אצליח לעזור לו, עולים בי רגשות של פחד ומה אם הוא לא יצליח לצאת וימות כאן. הגוף שלי בהתרגשות וחשש, מנסה לחשוב פרקטי, אולי אני אתפוס אותו ביד ויעזור לו לצאת אבל אז אני ארטיב את כנפיו והוא ימות. אולי אשתמש ברשת של המים ועוד ועוד חשיבה פרקטית.
הדבר היחידי שאני מצליחה לעשות הוא לפתוח עוד קצת את החלון ובעיקר להניח בתוכי כוונה עמוקה שהוא ימצא את דרכו החוצה. אחרי זמן שנראה כמו נצח הפרפר מוצא את פתח החלון ומתעופף לו לדרכו.
תוך כדי שאני נושמת לרווחה אני מבינה את ההקבלה לתהליך הטיפולי ולמטופל היקר שבזרועותיי. על אף רצוני לעזור למטופל שלי, אולי אפילו לעשות בשבילו את הדרך, לתת לו את הכלים להקלה, להעביר אותו את הקושי הרב עימו הוא מתמודד, לקחת אחריות על מסע הפרידה שלו. אני מבינה שכמו עם הפרפר, אני לא באמת יכולה לעשות הרבה, רק להיות לו מיכל לכאבים, לאפשר לו מרחב לפריקת התסכולים, לפתוח עבורו צוהר להתבוננות הולסטית גוף, נפש, רוח ובעיקר לשים כוונה מעומק נשמתי שהפרידה מאהובתו תהיה רכה וזורמת ותאפשר להם כזוג וכמשפחה להיפרד בכבוד ובאהבה.
האתגר של המלווים בתהליך סוף החיים
בני משפחה, חברים, מכרים, חווים את הקושי הזה מידי יום, הצורך להביע חוזקה ותמיכה כשבפנים הם מתמודדים עם חוויה מטלטלת, "טורפת קלפים". לא פעם התחושות שמלוות אותם הן חוסר אונים ואוזלת היד. בני המשפחה מספרים כי הם מרגישים כי הם מאבדים את תפקידם כהורים, בני זוג, אחים, ילדים. ומוצפים ברגשות של פחד מהחסר, מהגעגוע, פחד מוות מרגע המוות.
אל מול התחושה כי היכולות שלנו מתגמדות ביחס לדבר הגדול שיקירנו חווה, לפעמים הדברים הקטנים שאנחנו כן מסוגלים להם, הם בדיוק מה שהוא צריך. האזינו לחולה, באמצעות שתיקות, שיחות עומק, שפת סמלים. שמרו על שקיפות אל מול התהליך ונסו לשתף גם בעצמכם, סייעו לו להציב מטרות ברורות לסוף הדרך- תכנון רגעי המוות.
מה ניתן ללמוד מהמים ?
למידת שחרור מהשליטה העודפת ( letting go) - מנגנוני ההגנה נחלשים במים, מאפשרים לנו להסיר שיטה ולהתמסר לתהליך.
WSM - אימון במצב תודעה משתנה בין "כאן" ל "שם" .
למידת ריכוך- המים מעודדים אותנו להסכים לסלוח, לחמול את עצמי.
למידת זרימה- המים מלמדים אותנו מה קורה כשמשהו משתבש? זרימה עם המערכת הרפואית, זרימה מול הדינמיקה המשפחתית.
למידת חיבור- איך להפחית ניתוקים, חיבור לגוף החולה ולנשמה
למידת גל- העליות והירידות הנפשיות והפיזיות בתוך התהליך.
המרחב המיימי לליווי סוף החיים
הטיפול הרגשי במים בשיטת WT מאפשר טיפולים פרטניים ומשפחתיים, הטיפול מתקיים בקליניקת במים פרטית ואינטימית.
מספר המפגשים בטיפול משתנה לפי צורך ויכולת המטופלים במהלכו משולבים שיחה ועבודה גופנית במים. לקביעת טיפול מים במרכז בקרית טבעון 04-9831962
לכתבות נוספות של המרכז לטיפול רגשי במים, לחצו כאן.