חכמת המים - המרחב הטיפולי שבין המדע למגע

בחזרה אל המים

האם ישנו "זיכרון" גופני ורגשי של החוויה הראשונית בתוך מים? יש בה משהו בנפש שרוצה לחזור למים, שצמא למפגש הראשון עם המרחב שבו נוצרנו. המרחב הראשוני שסיפק לנו הגנה, הכלה, איזון וויסות, הלא הוא המרחב המימי ברחם. בחודש הראשון להיווצרותו, מכיל העובר האנושי 93% מים. הוא עטוף בשק השפיר שבו נמצא נוזל השפיר ששומר על העובר מפני פגיעות , מכיל חומרים הכרחיים לגדילה ומאפשר את התפתחות מערכת התנועה של העובר אך הגיוני כי הגוף האנושי הבוגר יכיל כ75% מים בהתחשב בכך שכל מערכות הגוף נוצרו בתוך נוזל, כל האיברים טובלים בתוך נוזל. בתוך הנוזל החוץ תאי , נמצאים חומרים הכרחיים עבור התקשורת בין התאים ומיון תפקידים השונים של כל תא בגוף שלנו כולנו הגענו ממים ובמשך מיליארדי שנים כל החיים התקיימו רק בתוך מים. הגוף שלנו מדבר מים, הרגש שלנו מדבר מים. נוכחותם של המים בכל, חשיבותם המכרעת עבור הישרדות האדם ויכולתם להפוך מנוזל למוצק וגז בתנאים טבעיים, הבטיחו את מקומם של המים בחשיבה האנושית מאז ומעולם. באמצעות הבנת חשיבותם של המים בכל מערכות החיים, השפעתם על חומרים שטבולים בהם והתכונות הכימיות והפיזיקליות שלהם, ניתן להסביר את מידת האפקטיביות וההשפעה הרגשית שלהם, בשימוש בהם ככלי תרפויטי, על מטופלים בטיפול הרגשי בשיטת Water Therapy.

מה הדג יודע על המים שהוא שוחה בהם כל חייו?

בערך לפני 365 מיליון שנים, דג אחד התחיל "ללכת" על היבשה. הנשימה, האכילה, ההפרשה והתנועה שונות במים מאשר ביבשה, והתפתחו הסתגלויות רבות עם השנים, האבולוציה של המינים היבשתיים התבססה על התכונות הימיות ומתוך כך לא שחררה את היצורים היבשתיים מהתלות בסביבה ה"ימית" בעת התפתחותם העוברית. אז מה יש בהם במים, שמאז ומעולם אפשר לכל היצורים החל מחד תאיים ועד לבני האדם, מרחב נכון ומדויק לקיום? מה יש בה בטיפת המים? אלברט אינשטיין טען כי יש יתרון של שלמות בטיפת מים יחידה מכל המכונות שהומצאו על ידי האדם. אמר במילים את מה שאנחנו יודעים בגוף.

חוסן ומים

בעבודה הגופנית במים אנו מבקשים לעודד שינויים עדינים במערך הגופני של המטופל (שינויים כימיים, שינויים חשמליים, שינויים בתפקודים המוחיים, שינויים סנסוריים תחושתיים) אשר יאפשרו למטופל לחוות את עצמו בצורה שונה תוך כדי למידות מים שונות- למידת ריכוך, למידת איזון , למידת זרימה, למידת משחקיות, למידת גמישות, למידת אופטימיות, למידת הפחתת שליטה, למידת ויסות, למידת הנעה, למידת אומץ, למידת שילוב ולמידת מידתיות למידת מים- מאפשרת אלטרנטיבה תחושתית (להיות מים), רגשית (להרגיש מים), קוגניטיבית (לחשוב מים), התנהגותית (לפעול כמו מים) האם החומר הכימי הנפוץ ביותר בעולם, הקיים מיליארדי שנים ונוכח בכל תהליכי ההתפתחות וההישרדות לאורך ההיסטוריה, הוא בעל השפעה גם בעולם הרגש?

הכלה, חיבור, ויסות ומים

באופן רעיוני, מבקש הטיפול הרגשי במים, להנכיח את ההשראה הרבה שמעניקים המים (מתוך תכונותיהם הכימיות) ביכולותיהם המופלאות והייחודיות בלמידת המים. חיבורים וקשרים- הנוסחה הכימית של מים היא H2O. מולקולות המים מכילות קשרים חזקים המחזיקים שני אטומי מימן יחד עם אטום חמצן אחד. החמצן נמצא במרכז המבנה המולקולרי. מולקולות המים נצמדות זו לזו ברשת מסועפת של קשרים שמתחברים ומתנתקים כל הזמן. קצוות- אופיין הקוטבי (פולרי) של מולקולת המים שבאמצעותו הן נמשכות אחת לשנייה ומושכות חומרים פולריים אחרים. שיקוף ותגובה- תכונת המים כממס אוניברסלי- כל מה שהיה במגע עם מים, משתקף בהשפעת המים על החומר. בעצם, התפקוד החשוב ביותר של מים הוא שהמים משמשים כמדיום תגובה עבור חומרים מומסים רבים. הכלה- קיבול החום הגבוה של המים פועל כווסת (חזרה להומיאוסטזיס) המקטין את תנודות הטמפרטורה של המים. המים מסוגלים להכיל חום וכמויות אנרגיה עצומות בתוכם. ואיך כל התכונות הללו משפיעות על הגוף-נפש של המטופל? המים משמשים כמדיום שבו מתרחשות תגובות רגשיות רבות ונענים צרכים רגשיים. השפעת ההמצאות בהם משתקפת בגוף ובנפש. המטופלים פנויים יותר להיפתח, לשתף, להתקרב, לדבר.

• המים עונים על הצורך המהותי של הנפש ב"מיכל חיצוני" שיסייע בעיבוד ועיכול תכנים נפשיים קשים. בנוסף להחזקה של המטפל, המים מספקים החזקה, ספיגה והכלה מתמדת ומאפשרים למטופל למצוא איזון ולחזור להומיאוסטזיס

• המים יוצרים חיבורים ומתווכים את הקשר בין המטפל למטופל, הקשר שבין המטופל של "כאן ועכשיו" למטופל של "שם ואז" ועוד

• העבודה במים עם קוטביות, היא עבודה של מעגלי פריקה וטעינה רגשיים למטרת ויסות

פיזיקה של חיבוק

השימוש במרחב המימי בטיפול הרגשי מאפשר לנו לנצל את התכונות הפיזיקליות של המים לצורך עבודת גוף נפש כך שבשונה מטיפולי יבשה, במרחב המימי, המים הם חלק מטריאדה טיפולית (מטופל- מים- מטפל) , הם מחזיקים, עוטפים, חומלים ומכילים את המטופל יחד עם המטפל. בנוסף, מתאפשרת למידה תחושתית בגוף (כאשר המילים נגמרות...) בטיפול הרגשי במים, המטפל מחזיק את המטופל, פשוטו כמשמעו. המטפל מחזיק עבור המטופל מעט ממציאות חייו ומפנה אותו להתמודדות. העבודה במים מעודדת תחושתיות מתמדת (של המים על גוף המטופל) מה שמאפשר למטופל לחוש תחושות נעימות ביניהן- בטחון גופני ונפשי, ויסות ואיזון ולעיתים גם להתמודד עם אתגרים הקשורים לוויסות חושי בשל המגע המתמיד של המים על העור. תחושת ההחזקה והעיטוף (המעטפת) או ה"רחם המיטיב"- בו המטופל חווה ויסות רגשי ופיזי, רגיעה, הכלה ורחמיות מתאפשר בעקבות תכונות כמו צמיגות המים (מידת החיכוך בין המולקולות), צפיפות המים, הגבוהה בהרבה מזו של אויר. כמו גם הלחץ ההידרוסטטי הנוצר בהשפעת כח הכבידה המאפשר את הציפה במים המביאה לשחרור שליטה והרפיה.

זרימה ויציבות מים

הטיפול הרגשי במים מהווה הזדמנות למצב של זרימה (flow) והנעה לתנועה, שחרור הנוקשות והשליטה העודפת. חווית הזרימה הגופנית מהדהדת למרחבים הנפשיים ומזמינה את המטופל לחוות עצמו בזרימה. כשמים נחשפים למדיום אחר, כמו אוויר, קיימת שכבה של מולקולות מים שנמצאות בשטח המגע בין המים לאוויר. בשטח הזה, שנקרא פני השטח של המים, מולקולות המים חשופות לאוויר בחלק משטחן. אלה שנחשפו לאוויר. נצמדות זו לזו ומשתדלות לא לאפשר חשיפה נוספת לאויר. פני השטח של המים מתנהגים כסדין בד מתוח. בטיפול הרגשי במים, ישנה התייחסות רבה לאזור התווך שבין החמצן באוויר לחמצן המומס במים (בתווך הזה מתקיים רוב הטיפול הגופני). הטיפול נע בין שני המרחבים הללו- בתוך המים וכאשר הגוף צף במים והפנים נמצאים מחוץ למים (הגוף חשוף לאוויר בחלק משטחו). ההמצאות בין שני העולמות, תורמת למטופל לחוש את גופו ולהתחבר אליו ומתוך כך למצוא יציבות ואיזון.

כשהכל פשוט הכל היה מים" - מאיר אריאל"

העובדה שהמים מצאו דרך לאפשר צורות חיים שונות ומגוונות והתאימו את עצמם לצורות חיים אלו, משמשת השראה רבה עבור הטיפול הרגשי במים, גם בו, יש צורך בגמישות וזרימה של המטפל בתוך ה- Setting הטיפולי על מנת ליצור התאמה למטופל ולמצבו הרגשי והגופני. למים תכונות מופלאות, הם מלאי עוצמה ועם זאת, הם נמצאים בשקט שלהם, מכילים, ממיסים, מחזיקים ומוליכים , עצמתם אינה נחווית כאיום אלא ככוח השראה לחזרה להומיאוסטזיס. בנוסף לכל התכונות הייחודיות למולקולות המים, מים במצב צבירה נוזלי, הם חסרי טעם, חסרי צבע (בתנאי לחץ גבוה הם נראים כחולים) וחסרי ריח. בעצם מציגים תכונות ניטרליות אך אותן תכונות הן אלו שעוטפות את המטופל בקווי המתאר שלו, ללא דעות קדומות. המים מאפשרים למטופל להיות מי שהוא מבלי לשנות את צורתו ובכך נמדדת עצמתם של המים. המטופל חשוף אך עם זאת עטוף ומוגן.