חיפוש
  • אוסי שטיין, יעל אונגר ארנוב

"גופך לי מבט וחלון וראי..." טיפול רגשי במים במצבי השמנה קיצונית


י' בת 37 נ+3, מורה במקצועה, מתמודדת שנים ארוכות עם השמנת יתר קיצונית. י' מספרת שמאז ומתמיד זוכרת את עצמה כשמנה מאוד, כבר כילדה התמודדה לא אחת עם תגובות קיצוניות מהסביבה על המראה החיצוני שלה. י' ניסתה את כל הדיאטות בעולם, שנים ארוכות שהיא נלחמת במשקל העודף, בקושי הבריאותי שהוא מביא עימו, בפגיעה המתמשכת בביטחון העצמי, בהשפעות שלו על חיי היומיום שלה על החופש לנוע, לרקוד, לטייל, לשחק עם ילדיה

המפגשים הראשונים עוסקים בסיפור שי' מביאה איתה משנים ארוכות של סבל, מתארת מערכת משפחתית שלא נענתה לצרכים הבסיסיים שלה כילדה, תקופת גיל התבגרות בודדה, ניסיונות להשיג קשר דרך התנהגויות מיניות, הניסיון להתגייס והחשש מדחייתו של צה"ל אותה בגלל משקלה הגבוה. היא מספרת על הקשר הזוגי עם בעלה, על הבחירה בו ממקום של פשרה, על האהבה הגדולה שלה לילדיה לצד הקושי שלה לתפקד בבית, על העייפות, כאבי הגב והתסכול הגדול. על הבריחה המתמדת שלה לאוכל: כשעצוב, כשמפחיד, בחוסר וודאות, בבדידות, בכאב. י' מגיעה לטיפול רגשי במים סביב משבר קשה שחווה, היא מיואשת מהתקיעות הגופנית שלה, מחוסר היכולת שלה לשנות את השימוש האינטנסיבי שהיא עושה באוכל למטרות פיצוי והשתקת הכאב. בטלפון הראשון לפני התחלת הטיפול היא בוכה חרישית, שואלת אם אפשר לבוא עם בגדים אל המים?, מה יהיה אם היא לא תצליח להיכנס לבריכה?, ניכר כי היא אמביוולנטית לגבי היכולת שלה להיות בטיפול שמניח את הגוף במקום כה מרכזי. אני מאפשרת לה להביא את חששותיה ומזמינה אותה להגיע אל המים בבגדים מלאים וארוכים שירגישו לה בנוח. אנחנו קובעות את המפגש הראשון ונותנות לפחד "מקום של כבוד" אך לא של "מוביל הדרך". י' מגיעה לקליניקת המים לבושה מכף רגל ועד ראש, גופה הגדול נע בכבדות, היא יורדת באיטיות בסולם ונכנסת אט אט אל המים. עם כניסתה היא פולטת אנחה חזקה וארוכה, המביעה עבורי את הכאב המרכזי אותו מביאה אל הטיפול: "כבד לי להיות אני בעולם הזה...". המים עוטפים את י', חובקים בקבלה מוחלטת וללא שיפוטיות את גופה הגדול, הלחץ ההידרוסטטי של המים מפחית את חווית הכובד ומאפשר לי' לחוש מעט יותר קלה.

הגוף של י' שותף בתהליך הטיפולי מהרגע הראשון, בשונה מקליניקת היבשה, בה אנו משוחחים "על הדברים", בטיפול רגשי במים מתאפשר לעשות "את הדברים". י' מביאה איתה סיפור גופני של דחייה, ניתוק ופיצוי, המנגנונים שבנתה לעצמה לאורך חייה בכדי להגן על עצמה מהכאב הפכו כמעין מעגל קסמים למייצרי כאב נוסף. כאב מוביל לאכילה, אכילה מובילה להגברת הכאב. גוף ונפש אחד הם, הכאב והחסר הרגשי מובילים להתנהגות גופנית של אכילת יתר היוצרים חוויה רגשית של חוסר שליטה ופגיעה עצמית. ה-setting של הטיפול הרגשי במים המתקיים במרחב המיימי התרפויטי מאפשר לגוף להיות שותף, לקבל מקום והתייחסות, להיות עטוף ומוכל, מוחזק ומחובק.

חיבור ראשוני גוף ונפש עם התקדמות התהליך מעיזה י' להחצין יותר ויותר את גופה, היא מתארת תחושות גופניות אותם חווה במהלך העבודה הגופנית (body session), מעלה דימויים שעולים בה "הרגשתי את הגוף שלי כמו שק ענק שמתמלא ומתרוקן במים", " הרגשתי כמו דולפין שנע בשקט במעמקי הים בלי מאמץ". י' מתחילה לחקור את החוויה הגופנית שלה במקום בטוח, לאפשר דיאלוג ראשון מסוגו עם שדה הקרב האישי שלה- הגוף שלה. לאחר ארבעה חודשי עבודה תהליכית במים מעלה י' לראשונה תחושה יוצאת דופן שחוותה: "בעבודה השקטה במים כשאת (המטפלת) מחזיקה אותי, זו היתה הפעם הראשונה בחיי שלא הייתי עסוקה באם אני כבדה? האם את מתקשה לשאת אותי?, כמה אני עצומה ושמנה?". היא פורצת בבכי אחרי השיתוף בחוויה, אנחנו מחזיקות יחד, הטריאדה הטיפולית מטפלת – מטופלת – מים, את כל כובד החוויה ולאחר מכן מנסחות אותה במילים: "אני ניתנת לנשיאה ולהחזקה, אני יכולה להיות כפי שאני". מפנה זה בחווית הגוף-נפש של י' מביא איתו שרשרת שינויים, היא מעיזה לראשונה להגיע למפגש עם בגד ים צועדת זקופה אל תוך המים, אני מחזקת אותה ומשתפת אותה בהתרגשות שלי, גאה בה כאמא הגאה בילדתה שהצליחה לכבוש יעד מאתגר.

דיאלוג בין החלקים השונים

השלב הראשון בפרוטוקול הטיפול הרגשי במים בשיטת WT שלב ה – containing מבקש ליצור את הטריאדה הטיפולית של המטפל, המטופל והמים, ליצור אמון בסיסי וברית טיפולית. השלב השני – watering מאופיין בהעלאת תכנים טיפוליים דרך הנרטיב המילולי והגופני. ניכר כי בטיפול עם י' שני השלבים הראשונים הניחו את הבסיס לניסוח דיאלוג חדש (או שמא מחודש?) ביחסים בין חלקי העצמי השונים של י', החלקים הפגועים, המדחיקים, המנותקים, לבין החלקים החזקים, הסקרניים, המחוברים, דיאלוג אשר זקוק למרחב בטוח שבו מופחת משמעותית הקרב הרגשי-גופני.

י' תופסת את גופה כחלש ומיותר, היא נוטה לראות בו כאובייקט נפרד מהעצמי שלה וככזה היא יכולה להשתמש בו לצרכי הרחקת והשלכת הכאב הרגשי שלה. החיבור שנוצר אט אט בתהליך הרגשי במים בין הגוף ובין הנפש מאפשר לה להניח סימן שאלה במקום בו שנים נמצא סימן קריאה. לבחון את האקסיומה שלה כלפי גופה: האם גופי שייך לי?, האם הוא יכול להיות לטובתי?, האם ביכולתי לעבד את כאבי הנפש בזירה אחרת שאינה כוללת הכאבה לגוף?. שאלות אלו צפות ועולות בדרכים שונות בשיחות (verbal session) המתקיימות בכל מפגש לפני ואחרי העבודה הגופנית.

קסם המים

השלב השלישי בטיפול שלב ה- grounding עוסק ביצירת קרקוע מחודש דרך חקר וגילוי המשאבים של המטופל. אין ספק כי בכניסתו אל המרחב המיימי מתגלה למטופל חווית עצמי שונה מביבשה, הוא פוגש את עצמו תנועתי יותר, קל יותר, זורם, מוחזק, בטוח יותר- כל אלה מעודדים את הגברת האותנטיות, הפשטות והטבעיות. בשלב זה בטיפול מתחילים לעלות בי' יותר ויותר רגשות שמחים בעת שהייתה במרחב המיימי. קולה משתנה ומתחזק, היא מתחילה לצחוק צחוק טבעי ואף מתגלגל, היא משחקת בספונטניות במים, מתבדחת, נוגעת בטבעיות בגופה בזמן שהיא מדברת. ניכר כי י' מרגישה יותר ויותר נינוחה במפגשים מה שמאפשר לה אט אט לחוות רגשות חיוביים ואף שמחה. מפגש עם השמחה מתאפשר בקלות יחסית במים, ממש כמו שהמפגש עם העצב בתחילת הטיפול היה טבעי ומוכל. המים שותפים ותומכים את פרצי השמחה הקטנים של י', המים מרקדים סביבה כשהיא נעה, הטיפות ניתזות כשהיא מניעה ומפעילה כוח על המים, אדוות נוצרות...

המפגשים עם י' מתחילים לשאת אופי שונה בהם מופחת השיח המילולי וגדלה האפשרות לעבודה ואינטגרציה גופנית. אני מתחילה לעבוד עם י' במרחב שמתחת למים (bellow water), החיבור שנוצר בינה ובין המעמקים מפליא אותי. בנינוחות ובטבעיות רבה היא מפקירה את השליטה שלה בנשימתה ונעתרת לתנועות הרגשיות המדמות את תנועתן של חיות מים כמו דולפין ומנטה-ריי. תנועות אלה מפגישות את י' את העוצמות של גופה, עם נפלאות הזרימה (flow) ועם העצמאות ההולכת וגוברת שלה והפחתת התלות בי כמטפלת. באחד המפגשים אחרי עבודה אינטנסיבית מתחת למים משתפת י' בדמעות של התרגשות בחוויתה: "הייתי דולפינה בתוך להקת דולפינים במעמקי האוקיינוס, צללנו, שיחקנו, שחינו, הייתי חופשייה לגמרי חשתי את עצמי שלמה ומושלמת, כל מה שהייתי צריכה הרגשתי שיש לי, כל הצרכים שלי התמלאו מתחת למים". חוויה עוצמתית זו של י' את עצמה כשלמה ומאוזנת ליוותה את המעבר שלנו לשלב הרביעי בטיפולי- שלב הטיטרציה (מושג מעולם הכימיה המתאר מהילה של חומר אחד בשני), בשלב זה התחילה הזמנה למהילה וערבוב של החוויות המיטיבות של י' במים לעולם האמיתי ביבשה. הלא בסופו של דבר למרות הזיקה האדירה של בני האדם למים כולנו חיים על פני היבשה, ומטרת הטיפול עוסקת בתרגום השינוי כפי שמתנסח במים אל מרחב החיים היבשתי. בשלב זה התחלתי לשלב בתהליך הטיפולי שיח גלוי על השיעורים אותם לומדת י' מהמים: שיעורים בחיבור, משחקיות, קבלה, הכלה, אמונה, זרימה ונוכחות. החוויות הגופניות מלמידה זו היו מוטמעות היטב בגופה של י', כיצד מרגיש הגוף שלי במשחקיות?, כיצד אני חווה זרימה?, מה עולה בי כשאני מחוברת? איך אני מרגישה בגוף שלי בנוכחות? ועוד. ההישענות שלנו על החוויות הגופניות השונות והחדשות איפשרו להשאיל את המים ליבשה ולהתחיל לפעול במציאות היומיומית היבשתית באיכות של מים. י' החלה לתרגל נוכחות בגוף במהלך יום עבודה בבי"ס, במהלך משחק עם ילדיה אחר הצהריים. העזה לחזור לרקוד ריקודי עם כפי שרקדה בצעירותה, החלה לצעוד ברגל כמה פעמים בשבוע. במקביל לשינויים אלו שמה לב י' כי יחסה אל אוכל משתנה, היא החליטה (על דעת עצמה) לפנות לנטורופתית בכדי ללמוד על מזונות מיטיבים עבורה. כעת, כמעט שנה מתחילת העבודה המשותפת עם י' במים היא הפחיתה כבר מעל 15 ק"ג ממשקלה, זאת ללא דיאטה מגבילה או התערבות כירורגית. היא ממשיכה ומתמידה בטיפול, מעיזה עוד ועוד להשיל ולהתפשט- תרתי משמע.


17 צפיות

04-9831962

 

מידע נוסף:

למאמרים ולמחקרים בתחום הטיפול הרגשי במים

להזמנת הרצאה או סדנה

להזמנת הספר " מים עד נפש"

ליצירת קשר עם המרכז לטיפול הרגשי במים

מרכז להכשרת מטפלים:

תוכנית השנתית ללימודי שיטת WT בשיתוף מכללת  תל חי 

השתלמות בטיפול רגשי במים לילדים

Diving Deep Inside

לכל המסלולים וההשתלמויות

מרכז טיפולים:

טיפול רגשי במים לילדים

טיפול רגשי במים לטראומה

טיפול רגשי במים לחרדה

טיפול רגשי במים לסוף חיים

לכל הטיפולים במרכז

© כל הזכויות שמורות ליעל ארנוב ואוסי שטיין, אין להעתיק לשכפל  את החומרים ללא אישור בכתב