WT שיטת

​

מבוא

מאמר זה מבוסס על מחקר שבחן את חווית המטופלים בטיפול רגשי במים. טיפול רגשי במים (water- therapy) הינה שיטת טיפול חדשנית שפותחה ע"י אוסנת שטיין ויעל אונגר –ארנוב ומיושמת בשנים האחרונות במרכז "נגיעות במים" אשר ממוקם בקרית טבעון. בטיפול הרגשי במים משתמשים בטכניקות משיטת הוואטסו (שיאצו במים)  והווטר דאנס (water dance) בשילוב סוגי החזקה והנעה שונים במים. בטיפול לומד המטופל מחדש כיצד לשחרר ולהרפות מבלי לחוות אובדן שליטה וחוסר אונים, מה שמאפשר לו לחוות תהליך עמוק של מפגש עם קשייו ממקום בטוח ומוכל.                         

בטיפול רגשי במים ישנה התייחסות הן לגוף והן לנפש, מתקיימים בו תהליכים טיפוליים דו- כיוונים, המכוונים ומבוצעים על גוף המטופל אך במקביל, מהדהדים resonance)) ומשפיעים ישירות על נפשו. המושג embodiment - הנכחה גופנית, מסביר את רעיון התבטאות הרגש במבנה ובארגון הגופני (בן שחר, 2013), בעבודה טיפולית במים מתבססים רבות על התבטאויות אלו.

במחקר זה ערכנו קבוצת מיקוד בה השתתפו תשעה מטופלים שטופלו בטיפול רגשי במים בשיטת water –therapy. מטרת המחקר לבדוק את חווית המטופלים בטיפול חדשני זה, כיצד הם תופסים את הטיפול ומה משמעותו עבורם.

 

רקע מחקרי טיפול במים

עד כה, שיטות הטיפול השונות במים נגעו בעיקר למצבים גופניים כמו כאב כרוני, מוגבלות או פציעה (francen et al, 2007; Chrysagis et al, 2010; Chu & Pan, 2012 ) ולשיקום גופני (קוזי- גופנא וסטוצ'נר, 1998; Solano et al,1998). הטיפול המרכזי המתקיים במים הינו הידרותרפיה (פיזיותרפיה הנעזרת במים) שעיקר מטרתה לשחרר ולשפר יכולת תנועה. בהידרותרפיה עובדים עם אוכלוסיות מגוונות מבחינת גילאים החל מגילאים צעירים ועד מטופלים קשישים Foley et al, 2003)). ההידרותרפיה משפיעה על המערכות הפיזיולוגיות השונות ומאפשרת למטופל לבצע פעולות במים אותן הוא אינו יכול לבצע ביבשה (אשר וחבריו, 2010). גישה נוספת עימה עובדים עבודה טיפולית במים הינה גישת "הלוויק" Halliwick) ) אשר מדגישה את ערכם התרפוטי של המים עבור אנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות Gresswell et al,2000) ). מסתמן כי ברוב המקרים כשמדובר בקשיים פיזיים, הטיפול הפיזי במים עדיף על פני הטיפול ביבשה (Vivas, Arias & Cudeiro, 2011). במקביל מחקרים מוכיחים כי לפעילות במים ישנה השפעה חיובית על היבטים רגשיים כגון: ביטחון עצמי, דימוי גוף, דכאון ואף חרדה Weigenfeld-Lahav et al, 2007)).

 

טיפול במים בדגש רגשי

הספרות מתארת מספר שיטות התערבות המתקיימות במרחב המיימי ונוגעות למצבים רגשיים. לפי דוביס ושות' Dubois et al, 2010) ) שיטת ה – Balneotherapy (מרחצאות מרפא) בה טובל המטופל באמבטיות מרפא ,נמצאה יעילה לטיפול בהפרעת חרדה כללית GAD ביחס לקבוצת ביקורת אשר טופלה בטיפול תרופתי בנוגדי חרדה (Paroxetine), השפעה זו תוארה כמתמשכת יותר מאשר השפעת הטיפול התרופתי כמו גם יעילה יותר. מחקר נוסף שנערך בבית חולים בליטא בדק את השפעת ה Balneotherapy על מדדי לחץ וחרדה של קבוצת נחקרים. במחקר קיבלו המשתתפים טיפול של כעשרה מפגשים בתוך בריכה תרמו-מינרלית בריכוז מינרליים גבוה במיוחד. לאחר סיום הטיפולים ניכרה ירידה משמעותית במצוקה הנפשית, שיפור בשינה

מחקר מעניין נוסף נערך ע"י מרזיטי ושות' (Marazziti et al, 2007)  מציג את השפעתה הניכרת של תרפיית מרחצאות מרפא על ייצור סרוטונין ובכך על דיכאון וחרדה. בלאש וחבריו ( Blasche et al, 2010  ) חקרו את השפעת טיפולי מים במרחצאות מרפא על קבוצת עובדים ממקצועות שונים שהתמודדה עם מאפייני שחיקה גבוהים ביותר. העובדים קבלו טיפולים במים (בשילוב פעילות גופנית וטיפולים גופניים) במהלך שלושה שבועות. במחקר נמצאה ירידה משמעותית בממצאי השחיקה, ירידה זו נותרה בעינה גם במעקב אחרים לאחר חודש ושלושה חודשים מתום ההתערבות הטיפולית. מחקר נוסף שבחן את השפעות הטיפול בעזרת מים במצבים רגשיים בדק את השפעתה של מקלחת על מטופלים הסובלים מדיכאון. מטופלים שסבלו מדיכאון התבקשו להתקלח מספר פעמים ביום למשך כמה דקות ,בבחינת מאפייני הדיכאון שלהם בתום מספר חודשים של התמדה בטיפול נמצא שיפור במצבם   Shevchuk, 2008)).

מחקר ראשון וייחודי שנערך בישראל (רוזן, 2006) בחן את השפעת הטיפול במים על חולות פיברומיאלגיה, במחקר נבחנה השפעת סדרה של טיפולים במים על איכות החיים של המטופלות וכן על רמת הכאב אותה חוו. עוד נמצא במחקר השפעה חיובית משמעותית על מצב רוחן של המטופלות וכן על הרווחה הסובייקטיבית שלהן.

 

הפרוטוקול הטיפולי - Water Therapy

הבחירה להשתמש במרחב המיימי לטיפולים במוקד רגשי מהווה החדשנות המרכזית של שיטת water –therapy.  הטיפול הרגשי במים מתבצע בתוך בריכה טיפולית שחום המים בה נע בין 34-33 מעלות צלזיוס, גובה המים אינו עולה על גובה חגורת כתפיים ולרוב היא קטנה יותר מבריכה המיועדת לשחייה. הטיפול הרגשי במים משתמש במרחב המיימי כמרחב תרפויטי ומנצל את תכונותיו לשם כך. בין תכונות המים הרלוונטיות: הגוף מאבד 2/3 ממשקלו בשהייה במים מה שמאפשר הפחתת עומס מהגוף ואף ציפה, הלחץ ההידרוסטטי מסייע בשמירה על יציבות הגוף, חום המים מרפה את השרירים ומרגיע את מערכת העצבים.  כמו כן, המים  מספקים גרייה שווה לכל הגוף מה שמעמעם את הגרייה ומסייע בויסות ( יעקב, 2000). כפי שניתן להבין המים מספקים מענה מיטבי לכאבי הגוף, אך מה עם כאבי הנפש?...

הטיפול הרגשי במים water- therapy מורכב מחמישה שלבים מרכזיים :

 

• שלב ראשון : היכרות הערכה (intake): שלב זה הינו השער לטיפול בו המטופל מתוודע למימדים השונים הכלולים בטיפול הרגשי במים. מתקיים מפגש עם המטפל וכן עם המרחב המיימי ונוצרת הטריאדה הטיפולית (מטפל-מטופל-מים).מתקיימת הגדרה ברורה של ה- setting  הטיפולי והיכרות ראשונית עימו ונערך חוזה טיפולי ראשוני אודות הטיפול.

• שלב שני הצפה (watering): המפגש עם המים מזמן חשיפה של הקשיים המרכזיים אותם חווה המטופל. המטופל מתחיל לספר את סיפורו, הן את סיפורו הורבאלי והן את סיפורו הגופני. האבחנה בין שני סוגי הסיפור מביאה אותנו להבנה כי המטופל עשוי לתאר במילים זכרונות/ חוויות/קשיים ובד בבד גופו עשוי לספר (דרך התבטאויות גופניות כמו טונוס שריר, מפת גוף, שריון גופני) סיפור שונה.  ישנה חשיבות עליונה בשלב זה שהמטפל יכיר את שני הרבדים של הסיפור. בשלב זה בטיפול אנו שמים דגש על חיזוק הטריאדה הטיפולית והקשר ביניהם. מימדי ההכלה וההחזקה המתקיימים בטיפול מאפשרים חשיפה של תכנים קשים מתוך מקום בו המטופל נשאר שמור.

• שלב שלישי חיבור ומשאוב grounding)): בשלב זה אנו מזמינים את המטופל ללמידת מים   ( water learning) , בלמידה זו שהינה חוויתית וברובה לא מומשגת מילולית, אנו חושפים את המטופל תוך היכרות והנכחה לתהליכים הקורים לו במים, בדגש על תהליכים מיטיבים. למידת המים בשלב זה כוללת:  למידת איזון, למידת ריכוך ולמידת ויסות. למידה זו מתבצעת תוך עבודה על טכניקות נשימה, הרגעה והרפייה , ויתור על שליטת יתר וויסות מחודש. בשלב זה אנו מזמינים את המטופל להתנסות ב"פרספקטיבת מים" (משקפי מים) השונה במידה רבה מפרספקטיבת היבשה.

• שלב רביעי מהילה טיטרציה (titration): בשלב זה אנו מתחילים בהנכחת היבשה בתוך המרחב המיימי והנכחת המים במרחב היבשתי . זאת תוך שימוש במשאבים שהושגו בשלב השלישי המסייעים בהתמודדות עם הקשיים המרכזיים. שלב זה מתאפיין במשימות טיטרציה – יצירת תמהיל מחודש בין תחושות, רגשות והתנהגויות שונות של המטופל. אנו מייצרים עם המטופל נתיב אלטרנטיבי לחיות ביבשה תוך שימוש באיכות המיימית אליה הוא נחשף בטיפול הרגשי במים. מתוך שימוש בנתיבים אלטרנטיביים אלו אנו מצפים לראות תחילתו של שינוי במימדים השונים אצל המטופל הן במהלך הטיפול במים וכמובן בשעות ובימים שלאחר הטיפול כשהוא מחוץ למים.

• שלב חמישי הספירלה הטיפולית: שלב זה צופן בחובו את רעיון החזרתיות וההעמקה בטיפול. לאחר שהתהוותה הטריאדה הטיפולית, נוצר אמון וחיבור, החלה חשיפה של קשיים במקביל למשאוב ונוצרה טיטרציה ראשונית- אנו מצפים לחזרה ספיראלית לשלב השני והצפה של חומרים נוספים עמוקים יותר (תכני core). בשלב זה המטופל כבר מכיר טוב יותר את המרחב המיימי ואת השימוש הניתן לעשות בו ליצירת שינוי וצמיחה, מתוך כך אנו מזמינים אותו, לחזרה על שלבים 2, 3, 4 תוך עיסוק בתכנים חדשים.

 

 

המחקר

שיטת המחקר

מחקר זה נערך במתודולוגיה האיכותנית, בגישה פנומנולוגית (שלסקי ואריאל, 2001) הפרספקטיבה המחקרית נשענת על חקר החוויה של כל פרט ופרט, ללא ניסיון למצוא אמת אחת לכולם. מטרת המחקר איננה לגלות את המציאות אלא להגיע להבנה סובייקטיבית של כל אחד מהמשתתפים.   כותב שקדי (שקדי, 2003) " הסיפור הוא הנוף שבתוכו בני האדם מתפקדים ומוצאים משמעות לתפקודם", הסיפור הוא הבסיס של המחקר האיכותני. דרך הסיפור שמספר כל משתתף אנו מבקשים להבין את חוויתו. במחקר נעשה שימוש בקבוצת מיקוד (( Focus Group, במתודה זו התכוונו להגיע לנתונים שיש קושי להשיגם דרך ראיונות ותצפיות, בקבוצה ישנה אפשרות לקיום אינטרארציות מרובות בין המשתתפים, בפרק זמן יחסית קצר (Flick, 1998). בקבוצת המיקוד השתתפו 9 משתתפים במפגש שארך כשעה וחצי.

 

משתתפים

בקבוצת המיקוד השתתפו תשעה משתתפים שטופלו בשיטת water- therapy  טיפול רגשי במים. בקבוצה השתתפו שבע נשים ושני גברים בין הגילאים 36-70, סיבות ההגעה לטיפול רגשי במים היו מגוונות ביניהן: משבר סביב מחלה, אובדן ושכול, חרדות, טיפול מתמשך באחר משמעותי (care giver) או טראומה מורכבת. משך הטיפול במטופלים נע בין שלושה חודשים (הקצר ביותר) ועד שלוש שנים, במפגשים של שעה אחת לשבוע. המשתתפים גויסו למחקר מתוך רשימות מטופלים כלליות שטופלו בטיפול רגשי במים. המשתתפים השתתפו במחקר בהתנדבות ומתוך רצונם החופשי.

 

קבוצת המיקוד

קבוצת המיקוד ארכה כשעה וחצי, במהלכה שיתפו המשתתפים בתכנים הרלוונטיים שלהם. רוב הזמן ללא סבב מוגדר אלה בהעלאת שאלה מצד המנחה ותשובות ספונטיניות של המשתתפים. במקרים רבים הגיבו המשתתפים אחד לדברי השני, הוסיפו והרחיבו. לקבוצת המיקוד פותח ,על ידי שלושה אנשי מקצוע (מפתחות השיטה ודוקטורנט בע"ס) , מדריך שאלון חצי מובנה שכלל כעשר שאלות ביניהן: כיצד הגעת לטיפול רגשי במים?, במה שונה טיפול רגשי במים מטיפולים רגשיים אחרים שעברת?, תאר את חווית הטיפול הרגשי במים עבורך?, תאר את השעות והוימים שלאחר המפגש הטיפולי השבועי, האם היו מרכיכים שלא התאימו לך בטיפול? ועוד. המשתתפים הונחו להתייחס לשאלות שמתאימות להם ולא לחוש מחוייבים לענות. את קבוצת המיקוד הנחתה אשת מקצוע – פסיכותרפיסטית –עו"סית קלינית שמתמחה בטיפול רגשי בשיטות שונות (כולל טיפול רגשי במים).

 

ממצאים

קבוצת המיקוד תומללה ושוכתבה ונערך עליה ניתוח וקידוד תימטי (צבר בן יהושע, 1995) מתוך תהליך זה אותרו בסופו של דבר שש תימות מרכזיות המאגדות בתוכן את התוכן שעלה מדברי המשתתפים. בין התימות עובר, כחוט השני, מימד המים. הבנת מימד טיפולי זה דרך חוויות המשתתפים איפשרה להביא תימות אשר מדגימות את מהות הטיפול הרגשי במים והחוויה של "להיות מטופל" בטיפול זה.

"כמו מין פאזל שמתחבר לו מחדש.." - המים כמימד טיפולי מחבר:

 

מתוך תיאורי ההמשתתפים עולה כי הטיפול הרגשי במים סייע להם להתחבר ולחוש חיבור לעצמם ולסביבה. נירית מתארת את המימד המיימי כמקום בו היא מתחברת מחדש "מרגישה שאני מתחברת מחדש", עוד היא מוסיפה את התחושה שהיא : "כמו מין פאזל שמתחבר מחדש". נירית הגיעה לטיפול הרגשי במים בעקבות מחלת הטרשת  הנפוצה עימה היא מתמודדת, בחוויתה הפנימית היא הגיעה למים מפורקת ומנותקת: מגופה ומנפשה. בטיפול במים היא חשה כמו פאזל מפורק שמתחיל אט אט להתחבר יחדיו. גם עינת מתארת את חווית החיבור מחדש מתוך הטיפול הרגשי במים: "חייתי המון שנים חיים של מישהו אחר.עם הטיפולים חזרתי לחיות את החיים שלי, למדתי לחיות מחדש." עינת הגיעה לטיפול הרגשי במים לאחר שסעדה  שנים ארוכות את בעלה שחלה במחלה קשה, לדבריה חשה כי היא אינה מחוברת לעצמה ולחייה וכאילו חייה חיים של אדם אחר. בעקבות הטיפול במים מתארת עינת את החוויה של החיבור מחדש למי שהיא, מה שהיא ואיך שהיא רוצה לחיות את חייה.

"המים כמו בולמי זעזועים שבולמים לי את הטירוף של החיים" - המים כמימד טיפולי "בולם זעזועים"

 

רוב משתתפי המחקר ציינו כי הגיעו לטיפול רגשי במים במצב של משבר עמוק : "הייתי בנקודה הכי נמוכה בחיי פיזית ונפשית, החיים התפרקו לי" (נירית), "הגעתי עקב עומס רגשי וקשיים שעברתי במשפחה עם המחלה של בעלי" (עינת), "אני הגעתי עקבות טרשת נפוצה ומטופלת בגלל המחלה" (שלומית). חלק מהמשתתפים הגיעו במצב משברי סביב מחלה עימה התמודדו, חלק סביב שכול קשה אותו חוו, חלק סביב טיפול בבן משפחה חולה. ההגעה לטיפול מתוך הקושי גרמה להם לבוא ולבקש בטיפול הקלה, הפחתה בכאב הנפשי. מתוך תיאוריהם עולה כי המים היוו עבורם מימד "בולם זעזועים": "המים כמו בולמי זעזועים  שמכילים את הטירוף של החיים" (נירית), נירית מתארת את הקושי המשמעותי אותו חוותה בחייה ואת המים כמרחב המייצר מעיין בולם זעזועים ומפחית מעוצמת קושי זה. " איבדתי את בעלי וגם את אימי לאחרונה ולמרות זאת אני חוגגת את החיים. לא נראה לי שבלי אוסי ובלי המים יכולתי להיות איפה שאני היום" (עינת), עינת, שאיבדה את בעלה לאחר שנים ארוכות של מחלה קשה בהם היא סעדה  אותו, מתארת את היכולת לחוות כאב וקושי אך לא להישבר ממנו. היא משתפת בהפתעה שהיתה לה כשאיבדה לא מזמן את אחיה, ושוב חוותה אובדן של אדם קרוב. אך לתחושתה המשיכה לחיות את חייה  "עם הכאב".  "אני יכולה להגיד שגם אחרי הימים הכי קשים הדבר היחיד שבוודאות אני יודעת זה "שאוכל להישאר בחיים עד שבוע הבא". נירית מתארת את הכוח שהיוו המים עבורה, לדבריה גם בתקופה הכי קשה הצליחו המים לתת לה כוח לעוד שבוע נוסף. בזאת בעצם הפחיתו המים את עוצמת הקושי הבלתי נסבל אותו חוותה ואיפשרו לה ימים נוספים של חסד. שרה מביאה בתיאורה את המים כמימד של גבול בין החוץ והפנים " אני במים ומשאירה את הכל בחוץ", שרה מדגישה את הגבול שמייצרים המים בין חווית החיים המורכבת אותה חווה בחוץ ובין החוויה במים.

 

"סופסוף שקט.."- המים כמימד טיפולי מווסת: המשתתפים תיארו את היכולות הויסותיות של המים במילים מרגשות כגון: " רפיון, הרפיה, סוג של רוגע" (שלומית), "במים יש יותר קל מכבד" (נעם), "בעיקר השקט" (שרה), "הנשימה שלי מגיעה כמעט לאפס, מפסיק לנשום והדופק יורד..." (נעם), "ירידת קצב" (עינת). מילים כמו: רוגע,  הרפייה, קל, שקט, ירידת קצב- כל אלה מעידים על יכולת הויסות המשמעותית של המים. המטופלים חווים את הטיפול ובעיקר את השילוב בין המטפל והמים כאובייקט ויסותי מושאל, בו הם משתמשים לווסת את עצמם. אני מצליחה להשאיר במים את מה שממנו רוצה להשתחרר., זה עובד" – מירב מביאה את הויסות שמייצרים עבורה המים בעיקר ביכולת שלהם לספוג את קשייה ולהשאיר אותה משוחחרת וקלה יותר לאחר הטיפול.

 

 

"אני נהיית חשופית, מתפשטת ולובשת מים..."- המים כמימד טיפולי מכיל , מחזיק ומשנה תודעה? 

עינת מתארת במילותיה את החוויה שחשה כשנכנסה לראשונה לבריכה הטיפולית: " הרגשתי שאני נכנסת לרחם, המון דמעות זלגו לי...". המימד המיימי מספק למשתתפים מעיין רחם חלופי המאפשר להם חוויה של הכלה וביטחון. נירית מביאה חוויה זו דרך המקום התחושתי במים: "התחושה במים נתנה לי חוויה של הכלה וביטחון", ניכר כי החוויה התחושתית של מיים חמימים העוטפים את גוף המטופל מכל צדדיו מאפשרים לו לחוש חוויה רחמית מכילה ומחזיקה. רותי מדגישה את הכניסה למרחב המיימי כמעבר " מעבר למצב תודעה אחר", נראה כי רותי חשה את ההחזקה של המים, ההכלה והבטחון אותם נותנים, זאת במקביל לחוויה הרגרסיבית הרחמית, מה שמאפשר לה לעבור ולשנות מצב תודעה. נירית מביאה את היכולת לשחרר שליטה במים " זה שאפשר לשחרר לגמרי, אין לאן ליפול, אני מוחזקת מהמים ומאוסי (המטפלת )" (נירית).

 

"הכל פשוט ואמיתי.. בלי מסיכות.." - המים כמימד טיפולי פשוט ולא תובעני

מתיאוריהם של המשתתפים ניכר כח המרחב המיימי היה עבורם מרחב פשוט שלא תבע מהם מאמץ גדול ועם זאת סיפק אותם מאוד. עינת מתארת את ההקלה העצומה שחשה כשהבינה שאין צורך לדבר הרבה במהלך הטיפול :" לא צריך לדבר, הגוף מדבר. כשמדברים חושבים יותר מדי. לא הרגשתי נוח בשיחות.. וכאן לא הייתי חייבת לדבר מה שהביא לי הקלה עצומה". היכולת להיות בטיפול ולחוות שינוי והקלה משמעותית ללא חובה לדבר מהווה שינוי גדול מטיפולים אחרים אותם חוו המשתתפים בעברם. " לא משנה מה הדברים קורים, בטיפול של שיחה אם לא יוזמים או משתפים פעולה עם המטפל אז זה לא קורה. כאן זה קורה בלי קשר לשיתוף פעולה של המטופל.." שרה מביאה את ההבנה שלה כי בטיפול הרגשי במים אין חובה של מאמץ מצד המטופל, לדבריה הטיפול עובד גם ללא שיתוף פעולה ואקטיביות מצדו. עינת 2 מביאה גם היא את תפיסתה אודות האפשרות של טיפול ללא מילים : " כיוון שאין מסננת של איך להציג את הדברים, את אמיתית.." עינת מוסיפה כי מה שעבד עבורה חזק מאוד בטיפול היה היעד הדרישה לדבר ולהסביר: " זה שלא הייתי צריכה לדבר, במים אין לא יפה או לא נאה.. הכל קפץ החוצה". הטיפול הרגשי במים משתמש במילים כשיש בכך צורך אך בעיקר עובד עם גוף, עם תנועה ועם תחושות. רותי מציינת בדבריה שעברה טיפולים רבים אחרים.

המון שנים חייתי חיים של מישהו אחר.. חזרתי לחיות את החיים שלי, למדתי לחיות מחדש.."         המים כמימד טיפולי מייצר שינוי:

מירב מתארת את השינוי העצום שחל בה בעקבות הטיפול הרגשי במים: "חזרתי ליצור, לתפור, לצייר ולהיות יצירתית כמו בעבר לפני שכל התקופה הקשה שהתחילה המחלה של בעלי". מדבריה עולה כי הטיפול במים איפשר לה לייצר שינוי משמעותי ביכולת שלה להשתתף ולתפקד בתוך המציאות. חזרתה ליצור ולהינות מהיותה יצירתית אפשר לה לחוות את עצמה אחרת. גם שלומית מתארת את השינוי שחל בה עם הטיפול ומדגישה גם היא את המיים כמעוררי חיים : " פרץ יצירה, גורמים לי לחיות". מירב אפרת מתארת את השינוי שחל ביכולת שלה לזרום עם המציאות במקום להתנגד לה : "יותר לזרום, אני יותר זורמת בחיים, כמו מים, פחות קשה לי". זרימה זו מאפשרת למירבלחוות ירידה משמעותית ברמות הקושי איתן היא מתמודדת. רותי מביאה גם את השינוי שייצר המיים דרך תיאורה את הגמישות והזרימה: "מביא גם גמישות לחיים. היכולת להתנועע במצבים שונים מאד מקרין ומשפיע. הזרימה והתנועה במים משפיעים על החיים בחוץ – אין תקיעות עם כזאת זרימה". נראה כי רותי חווה את המים והתנועה במים כמקרינים על יכולת התנועה הרגשית שלה ממצבים מורכבים בחייה. עוד מוסיפה רותי את השינוי שיצר הטיפול במים ליכולת התקשורתיות שלה: " יש שיפור עצום בתקשורת שלי עם הסביבה, בכישורים החברתיים". עינת מתארת את השינוי שחל ממקום של גילוי עצמי: " גיליתי את עצמי ולמדתי לחיות מחדש", מתיאורה עולה ההתרגשות סביב גילוי זה והיכולת המגיעה עימו- לחיות את חייה מחדש. עוד מוסיפה עינת "חייתי המון שנים חיים של מישהו אחר.עם הטיפולים חזרתי לחיות את החיים שלי " עינת שהגיעה לטיפול אחרי שנים ארוכות בהן הקדישה את חייה לטיפול בבעלה החולה, חשה כי המים שינו את יכולתה לבחור בחיים משלה. יכולת בחירה זו, היכולת לנתב את חייה למקום בו היא רוצה לחיות אותם – כל אלה מהווים שינוי עצום.

 

דיון

הטיפול הרגשי במים מהווה שיטת טיפול חדשנית וייחודית. טיפול המציע הקלה למטופלים במצבי חיים מורכבים, למטופלים שהתייאשו מטיפולים קלאסיים מילוליים, כמו גם למטופלים החווים קושי משמעותי לשוחח ולדבר את העובר עליהם. מחקר חלוצי זה מבקש לפתוח צוהר, לחווייתם של מטופלים שעברו תהליך של טיפול רגשי במים על רק מגוון מצבי משבר כגון.... מתוך המחקר עלו שש תימות מרכזיות, המשותף לכלל התימות קשור באיכות הייחודית של המרחב התרפויטי המיימי ותרומתו האדירה להצלחת הטיפול. התימות הן: "המים כמימד טיפולי מחבר", "המים כמימד טיפולי בולם זעזועים", "המים כמימד טיפולי מווסת", "המים כמימד טיפולי מחזק , מכיל ומשנה תודעה", "המים כמימד טיפולי פשוט ולא תובעני" וכן "המים כמימד טיפולי מייצר שינוי".

משתתפים רבים ציינו בתיאורם את החוויה הייחודית אותה חוו בטיפול הרגשי במים, הם משתמשים בביטוים כמו:  זורם, נעים, שקט, מרגיע.  הזרימה, כפי שחקר וניסח צ'יקסנטמה (1988, 1993, 2012), הינה חוויה פסיכולוגית המאפשרת לאדם לחוש כי הוא כל- כולו בתוך החוויה, תחושת הזמן והמרחב משתנים ואף אובדים זמנית, העבר והעתיד נעלמים והאדם שרוי בתוך הכאן ועכשיו. צ'יקסנטמה קרא למצב זה "חוויה מיטבית" אשר מביאה את האדם להגברת תחושת השליטה וההשתתפות שלו במציאות. חוויות שכאלה יכולות להתקיים בעיקר כאשר האדם עושה דברים אותם הוא אוהב ואשר מסבים לו הנאה. מתוך מחקרים אודות החוויה המיטבית ניכר כי זו חוויה כה אינטנסיבית עד כי מתרחש בה שינוי בדרך בה האדם חווה את עצמו ובמודעות שלו, כמו גם שינויים נוירוכימיים . לפי המימדים הללו נראה כי טיפול רגשי במים מהווה הזדמנות למצב של זרימה ומתוך כך ל"חוויה מיטבית". הטיפול הרגשי במים מתבסס על ההזדמנות אותה מעניקים המים למטופל לחוש זרימה הן בהיבט הסנסורי והן בהיבטים נוספים. חווית הזרימה הגופנית מהדהדת למרחבים הנפשיים ומזמינה את המטופל לחוות את עצמו ב"זרימה" ו"זורם".

במקביל לחווית הזרימה הביאו המשתתפים את הכוח העצום הטמון לדעתם בהכלה אותה מייצר המרחב המיימי. החוויה אותה הם מתארים מקבילה למעיין התפשטות ו "לבישת" המים. לתחושתו של המטופל כי הוא מוחזק ומוכל בחיקו של המטפל בתוך המים יש חשיבות רבה בטיפול.חשיבות זו  ניתנת להבנה מתוך תיאוריהם של ויניקוט  Winnicott, 1968)) את חווית ההחזקה האימהית (holding)  ושל ביון (Bion, 1967)  את ההכלה (contain). שני החוקרים הללו התכוונו לתחושת ההחזקה הרגשית, אך בטיפול רגשי במים מועצמת ומודגשת תחושה זו מתוך השילוב הייחודי של החזקה הן במימד הרגשי והן במימד הפיזי. ויניקוט וביון מדגישים את ההשפעה האדירה של חווית הכלה זו כמאפשרת למנגנוני החלמה נפשית לפעול ומחזקת את יכולות המטופל להכיל את רגשותיו, תחושותיו ומחשבותיו. מאלני קליין (1946) הוסיפה לרעיון זה את קשייו של המטופל להחזיק בתוכו אלמנטים נפשיים קשים במיוחד. בעזרת ההחזקה וההכלה של המטפל,  המטופל מסוגל להוציא מתוך עצמו תכנים קשים אלו והמטפל מחזיק אותם, תרתי משמע, עבורו. תומאס אוגדן (2009) מוסיף את חשיבות החוויה התחושתית-נפשית של היות המטופל מוחזק בזרועותיה של האם, ובהקבלה לכך, בזרועותיו של המטפל. מכלול רעיונות אלו מדגיש את הצורך המהותי של הנפש ב"מיכל חיצוני" שיסייע בעיבוד ועיכול תכנים נפשיים קשים. בטיפול רגשי במים מקבלת תפיסה זו משנה תוקף בעקבות ההחזקה וההכלה המתמדת אותם מספקים המים. הלחץ ההידרוסטטי (Solano, 1998 ) עוטף את גוף המטופל ומזמן עבורו הכלה כפולה- הכלת המים והכלת המטפל.

המשתתפים כינו את המרחב המיימי ואת הכניסה אליו כעין חזרה לרחם. חוויה ייחודית רגרסיבית המאפשרת לדבריהם מעין תיקון של "הקילקולים" ולאחריו "לידה מחדש". החוויה המרכזית בטיפול הרגשי במים הינה "חוויה רחמית", השילוב בין המים החמימים, ההחזקה של המטפל והמגע המתמיד מזמנים היזכרות מודעת ושאינה מודעת בשהותנו כעוברים ברחם אימותינו. עקרון זה מאפשר הזדמנות לאינקובציה (incubation) של תהליכים העוברים על המטופל ומספק תנאים לגדילה והתפתחות כמו ברחם אנושי. המרחב המיימי מקביל לרחם מיטייב, המטופל חווה בו : ויסות רגשי ופיזי, רגיעה, הזנה,הכלה, הזמנה לנוח ובד בבד הזדמנות לגדול ולצמוח ללא איום. בשלבים מתקדמים בטיפול מזמין המטפל את המטופל "ללדת" חלק מהתהליכים הקורים במרחב המיימי ולקחת אותם עימו אל "מרחב היבשה". מעבר זה מהישגים הקורים במים להנכחתם ביבשה מתקיים רק כאשר "הרחם המייטיב" סייע למטופל לייצר שינוי ולגדול. המטופלים חוו שינוי זה בעוצמות גבוהות וזיהוי אותו כתהליך מיטיב שאפשר להם לחוות הקלה בכאב ובאיום אותו חשו בחייהם.

משתתפי המחקר ציינו שוב ושוב את משמעות החיבור החזק המתקיים מבחינתם בטיפול הרגשי במים בינם- המטופלים, לבין המטפל ולבין המים.החיבור בין הטריאדה מטפל-מטופל- מים הינו עיקרון משמעותי ביותר בטיפול. חיבור זה מזמין תקשורת וקשר שונה מבכל טיפול יבשה הנעשה במרחב של קליניקה. בטיפול רגשי במים הקשר נבנה מתוך ובתוך המרחב.  המרחב המיימי מאפשר למטפל להיות נוכח בטיפול תוך שמירה עצמית (self- care)  ושמירה על המשאבים והכוחות שלו, החזקה והכלה גופנית לגוף המטופל וסיוע בשמירה על גבולות, דרך החיץ אותו מייצרים המים. המרחב המיימי מארגן את היחסים בין המטפל למטופל בדרך שונה מאשר ביבשה, במובן מסויים קרובה יותר אך עם זאת גם שמורה יותר.  מרחב זה מייצר "מציאות משותפת" (אונגר ארנוב, 2009) למטפל ולמטופל בה הם שוהים יחדיו, בתחושה משותפת, בטמפרטורה ובתנאים זהים. במרחב זה מתקיימים ביניהם סוגים שונים של דיאלוגים, הן גופני והן מילולי. ויניקוט מציין את מושג ה"מראה" (mirroring) המתקיים בין האם לבין תינוקה, דרך מראה פני האם התינוק לומד מיהו. בטיפול רגשי במים השיקוף מתקיים בשני רבדים, האחד מול המטפל והשני מול המים, כאשר שני הנ"ל מספקים מראה למטופל כל אחד בדרכו הייחודית. מראה זו מאפשרת למטופל לחוות את עצמו כחלק מקשר ובמקביל כנפרד, מעלה את המודעות שלו לעצמו ומספקת לו הזדמנות לשינוי וצמיחה. עוד העלו המשתתפים את כוחם האדיר של המים כמימד טיפולי פשוט ולא תובעני, אשר לא "תבע" מהם לדבר ולהמשיג את העובר עליהם. דווקא פשטותו של המרחב המיימי והטיפול הרגשי הנערך בו היוו יתרון עצום לדבריהם של המשתתפים.

 

סיכום והמלצות

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את חווית המטופלים בטיפול רגשי במים ולבדוק כיצד סייע לכל אחד מהם הטיפול אותו קיבל. קבוצת המיקוד שנערכה לצורך המחקר כללה תשעה משתתפים שנדגמו במדגם נוחות מתוך כלל המטופלים בשיטת טיפול זו. במחקר נמצא כי הטיפול הינו חיובי ומשמעותי עבור המטופלים. ממצאי מחקר זה העלו כי הטיפול הרגשי במים מהווה טיפול יעיל המסייע ביצירת שינוי משמעותי בחייהם של המטופלים בו. מתוך תיאור חוויות הטיפול של המשתתפים במחקר ניכר כי הטיפול הרגשי במים היווה עבורם "קרש הצלה"- מההתמודדות הקשה אותם חוו. רובם ככולם ציינו את ההשפעות החיוביות המיטיביות שהיה לטיפול עליהם, את ההקלה שחשו בקושי עימו ובגינו הגיעו אל הטיפול. עיקר הדגש אותו שמו המשתתפים בתיאור חווית הטיפול שלהם היה קשור בייחודיות הטיפול הרגשי במים ביחס למתודות טיפול רגשי אחרות. המשתתפים הדגישו את השפעתו המהירה והעמוקה של הטיפול על "חווית העצמי" שלהם, הן בהיבט הרגשי והן בהיבט הגופני, על יכולתם להתמודד עם קשיים ואתגרים ועל כוחותיהם ומשאביהם. התימות המרכזיות שנגזרו מתוך תיאורי המשתתפים תיארו את איכותו המיטיבה של המרחב התרפויטי המיימי. נמצא כי המים  משמשים כמימד טיפולי מחבר, המסייע למטופלים להפחית את הניתוק הנלווה לקושי הרגשי אותו חוו, עוד הם תיארו את המים כמימד טיפולי "בולם זעזועים" שסייע להם להפחית את מידת ההשפעה שיש לזעזועים והקושי אותו חוו על המרחב הפנימי של כל אחד ואחד מהם. תימה נוספת שעלתה תיארה את המים כמימד טיפולי מווסת שסייע להם רבות בויסות הגופני והרגשי של ההצפה אותה חוו. רבים מהמשתתפים ציינו כי המים מהווים מימד טיפולי מכיל , מחזיק ומשנה תודעה- שינויים אלו בחווית ההכלה, ההחזקה ואף בתודעה סייעו להם לדבריהם להתחבר לכוחות הפנימיים שלהם ולהתחזק. לבסוף ציינו המשתתפים את המים כמימד טיפולי מייצר שינוי אשר עודד אותם ואפשר את התנאים המתאימים ליצירת שינוי במציאות חייהם ובחוויה שלהם את עצמם במציאות זו.

 

 

חשוב להמשיך ולחקור את שיטת הטיפול הרגשי במים, לערוך מחקרים העוסקים בטיפול באוכלוסיות ייחודיות: פוסט טראומטיים, שכולים, מטופלים הסובלים מדכאון, חולות פיברומיאלגיה, נפגעי התעללות מינית, נשים מוכות ועוד... עוד חשוב לבדוק את התאמת שיטת טיפול זו לגילאים שונים ביניהם גילאי הגן, בית הספר היסודי, התיכון ואף חיילים (במחקר הנוכחי נבדקו אך ורק מטופלים מבוגרים מעל גיל 35). הכרחי לבדוק את הטיפול ביחס לבריכות שונות ולבחון האם יש לסוג הבריכה ולמאפיינים שונים שלה השפעה על חווית המטופלים ובכך על הצלחת הטיפול. כמו כן ניתן להוסיף למחקר האיכותני מחקר במתודולוגיה כמותנית ולבחון מספר רב יותר של משתתפים על סקאלות ייחודיות ורלוונטיות כמו: השפעה על איכות חיים, רווחה כללית וע

 

ביביליוגרפיה

 

אוגדן, ת.ה. (2009): ארבעת העקרונות של הפעולה הנפשית לפי ביון. בתוך: לגלות-מחדש את הפסיכואנליזה. עמ': 141-115.

אונגר-ארנוב, י' (2009). מציאות משותפת של מלחמה - חוויית העובדות בסוציאליות בקריה הרפואית רמב"ם במלחמת לבנון השנייה. עבודת גמר מחקרית המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר מוסמך האוניברסיטה, אוניברסיטת חיפה

אשר, ד', שפירא, מ', רוט, ד' והדר-פרומר, מ' (2010). השוואת הטיפול ההידרותרפי בבריכה עם וללא התאמה סנסורית על פעוטות עם מוגבלויות התפתחותיות, כתב-עת ישראלי לריפוי בעיסוק, 19(1), 27-7.

יעקב, ר.ל.(2000). כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, כרך 9 חוברת 1. קבוצת הידרותרפיה בליווי מוסיקלי לילדים עם הפרעות קשר ותקשורת

צבר בן-יהושע נ' (1995). המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה. הוצאה לאור מודן.

קוזי גופנא, ש., סטוצ'ינר, ט. (1998). ההידרותרפיה ככלי טיפולי לריפוי בעיסוק. כתב עת ישראלי לריפוי בעיסוק, כרך 7 חוברת 4.

רוזן, ט. (2006). השפעת הטיפול במים בשיטת ג'אהרה על כאב ואיכות חיים בקרב חולות פיברומיאלגיה. מאמר שהוצג בכנס ההידרותרפיה הבינלאומי במסגרת הכנס הבינלאומי הרביעי של בית איזי שפירא בנושא נכויות התפתחותיות: מדיניות, יישום ומחקר.

רולף בן שחר, א. (2013). אנטומיה של טיפול- פסיכותרפיה גופנית. חיפה: הוצאת פרדס. עמ' 133-153.

שלסקי, ש. ואריאלי, מ., (2001), "מהגישה הפרשנית לגישות פוסט מודרניסטיות בחקר החינוך", בתוך צבר בן יהושע, נ. (עורכת), מסורת וזרמים במחקר האיכותי. תל אביב: דביר. עמ' 31-76.

שקדי, א. (2003). מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני תיאוריה ויישום.

Bion,W.R (1967) Second thoughts: Selected papers on psychoanalysis. New York: Basic Books.

Blasche G., Leibetseder V., Marktl W. Association of spa therapy with improvement of psychological symptoms of occupational burnout: a pilot Study. Forschende Komplementarmedizin. 2010;17(3):132–136. 

Chrysagis N, Douka A, Nikopoulos M, Apostolopoulou F, Koutsouki D.( 2010). Effects of an aquatic program on gross motor function of children with spastic cerebral palsy. Biol Exerc. 5(2):13–25.

Chu, C.H., & Pan, C.Y. (2012). The Effect of Peer- and Sibling- Assisted Aquatic Program on Interaction Behaviors and Aquatic Skills of Children with Autism Spectrum Disorders and Their Peers/Siblings. Research in Autism Spectrum Disorders, 6(3), 1211–1223.

Dubois O, Salamon R, Germain C, Poirier MF, Vaugeois C, Banwarth B, Mouaffak F, Galinowski A, Olié JP. Balneotherapy versus paroxetine in the treatment of generalized anxiety disorder. Complement Ther Med. 2010;18(1):1-7.

Flick, Uwe (1998). An Introduction to Qualitative Research (1st edition). London: Sage.

Foley, A., Halbert, J., Hewitt, T., & Crotty, M. (2003). Does hydrotherapy improve strength and physical function in patients with osteoarthritis—A randomized controlled trial comparing a gym based and a hydrotherapy based strengthening programme. Annals

Fransen M., Nairn L., Winstanley J., Lam P., Edmonds J. (2007) The Physical Activity for Osteoarthritis Management (PAFORM) study. A randomised controlled clinical trial evaluating hydro-therapy and Tai Chi classes. Arthritis Care Res 57: 407–414

Gresswell, A., Mhuirí, A. N., Knudsen, B. F., Maes, J. P., Koprowski, M., Garcia, M. H. F., & Bassas, M. G. (2012). The Halliwick concept 2010

Klein M. (1946) Notes on some schizoid mechanisms. In: Development in Psychoanalysis. Ed M. Klein, London, Hogarth Press

67. Marazziti D., Baroni S., Giannaccini G., et al. Thermal balneotherapy induces changes of the platelet serotonin transporter in healthy subjects. Progress in Neuro-Psychopharmacology and Biological Psychiatry . 2007; 31 (7):1436–1439.

Mason, J. (2002) Qualitative Researching. London. Sage. [Chapter 4: “Qualitative interviewing”, pp. 62-83].

Shevchuk NA. Adapted cold shower as a potential treatment for depression. Med Hypotheses. 2008;70(5):995-1001. 

Solano, L. C.; Vargas, O.; Roman, N.; Medina, L. F.; Esquivel, J.; Madriz, K.,(1998). Effect of a hydrotherapy program in the osteomuscular condition of a group of elderly women. Medicine & Science In Sports & Exercise. 30(5). 

 

Vivas, J., Arias, P., & Cudeiro, J. (2011). Aquatic therapy versus conventional land-based therapy for Parkinson's disease: an open-label pilot study. Archives of physical medicine and rehabilitation, 92(8), 1202-1210.

 

Weigenfeld-Lahav, I., Hutzler, Y., Roth, D., Hadar-Frumer, M. (2007). Physical and Psychological Effects of Aquatic Therapy in Participants After Hip-Joint Replacement: A Pilot Study, International Journal of Aquatic Research and Education, 1, (4), 311-321.

 

 Winnicott,D.W. (1968) The use of  the object and relating through identifications. In : Playing and R eality. Middleesex, England: Penguin