כשאתה עצוב או עצבני רואים את זה על הגוף.
לגוף האדם יש דרכים שונות לביטוי רגשות שלא במילים- הבעות פנים, שפת גוף ועוד.
לעיתים אלו באים לידי ביטוי גם מבלי שנתכוון- באופן טבעי הגוף משדר לעולם את מה שמתחולל בפנים.
לדוגמה, ברגעי לחץ וסטרס אפשר להרגיש את פעימות הלב, הידיים מתחילות לרעוד, הפה מתייבש ועוד…
קשרי גוף- נפש
האדם הינו מכלול שלם המורכב מגוף, נפש, רוח ומציאות החיים, הנמצאים בקשרי גומלין תמידיים ומשפיעים זה על זה בהדדיות.
הזיכרון הגופני שלנו, מרמת התא ועד לזיכרונות מוחיים (מודעים ולא מודעים), בא לידי ביטוי בדרכים שונות בגוף שלנו. כך, הגוף מסוגל "לספר" גם מבלי להתכוון על אירועי עבר, זיכרונות וטראומות.
מטפלי גופנפש, מתבוננים בהקשבה על היחסים בין השניים ועל השפעתם ההדדית זה על זה, כאשר גופו של המטופל מהווה מראה למתחולל בנפשו.
קריאת הגוף בהיבט הרגשי
הקשר בין איברי הגוף והמהויות הרגשיות קיים ביהדות, ברפואה הסינית, ברפואה ההודית, בתרבויות האינדיאניות הפגאניות ועוד.
מנקודת מבט טיפולית, האפשרות להבחין ברגישות, כאב, נוקשות (ועוד ביטויים מגוונים אחרים) באזורים מסוימים בגוף ולחבר את שראינו בעינינו וחשנו בידינו עם התיאוריה, מעניקה לנו את המתנה של "לשמוע" את סיפורו הרגשי של המטופל לא רק כפי שהוא מדובר ( או לעיתים – לא מדובר) אלא בערוץ חשוב נוסף- דרך סיפורו הלא מילולי של הגוף.
EMBODIMENT
היא הדרך בה סיפורו הרגשי של האדם בא לידי ביטוי ברבדים השונים של גופו, כאשר אזורים שונים בגוף מתקשרים על פי תאוריות שונות להיבטים ומבעים רגשיים שונים.
ביטוי תרבותי נפוץ לתפיסה זו ניתן למצוא בשפה שלנו ובביטויים המקשרים רגשות שונים/חוויות אנושיות שונות עם אזורים שונים בגוף האדם ( "כשלו רגליו", "קיבל פיק ברכיים", "בבטן הרכה" "כל העולם על כתפיו", "ידי קשורות" ועוד ועוד..). תופעה זו קיימת בכל השפות- ולא בכדי.
בשיטת WT (Water Therapy), המטפל מביט על מכלול הסיפור של האדם- הן בחלק הוורבלי והן בסומטי (הגופני). מתוך יראת כבוד והסתקרנות אודות עולמו של המטופל, הוא בוחן סיפורים אלו, כיצד הגוף מספר את הסיפור בדרכו, באילו נקודות קיים פער בין שני הסיפורים ועוד.
הטיפול הרגשי במים נערך במים תרפויטיים וחמימים וכולל שלב של שיח המתקיים אף הוא במים, לאחר מכן סשן גופני ( body session) בו מניע המטפל את המטופל שצף, מוחזק בידיו במים -ובכך מניע גם את הרגש, ולאחריו שלב נוסף של שיח המייצר אינטגרציה בין הסיפור הוורבלי ובין הסיפור הסומטי.
התנועות הרגשיות השונות בהן בוחר המטפל להשתמש (באמצעות מארג מרתק של הבנות, מטרות, כוונות, התאמה למטופל ולשלב בטיפול ועוד) מניעות את רבדי הגוף השונים (הרגליים, הברכיים, הגב התחתון, האגן, הגב העליון, בית החזה, הצוואר והכתפיים). בעזרתן מקבל המטפל מידע על הסיפור הגופני ואף מעביר למטופל, בשפת התנועה, המגע וההתכוונות, מסרים בלתי -וורבליים שונים.
אם נבחן, לדוגמא ,את רובד בית החזה, נבחין שרבים הביטויים העוסקים בו בשפתנו ( "הסתובב בחזה נפוח", "נשבר הלב", "נגמר לי האוויר", "להבין לליבו" ועוד). בהיבט הרגשי, אוצר רובד זה רגשות ונושאים משמעותיים כגון אומץ ( או העדרו), חרדה, נוקשות, קושי לאהוב, חוסר אונים ועוד. הביטוי הגופני לכך עשוי להתגלות במופעים שונים כגון כאבים בחזה, בעיות ומחלות נשימה וכו'.
כשרובד בית החזה פוגש את המים הטיפוליים
העבודה הטיפולית עם רובד זה במים כוללת עבודה עם שריון הלב. המים מחלחלים וחודרים בדרכם הייחודית אל השריון , עוטפים, מרככים ומגמישים אותו. הם מסייעים לאדם להתחבר לקולו הפנימי ולאמת הפנימית שלו.
בטיפול הרגשי במים יכול האדם ללמוד, דרך גופו, שהוא "יכול אחרת". החוויה של השינוי שחש האדם דרך גופו מראה לחלק החושב, הוורבלי, הקוגניטיבי, שניתן ללמוד, להתרכך, להשתנות.
במסע המים המשותף שלהם משקף המטפל למטופל את יוצאי הדופן המתגלים- בתחילה במים ובהמשך גם בחיים ה"אמיתיים" ומסייע לו להבחין ב"למידות המים" שלו ולתרגמן לחייו היבשתיים.
Comments