מאת: יערה בויום קפלן
"העולם במה וכולנו שחקנים"
אחד מבין הצרכים המרכזיים המולדים לאפשר התפתחות וצמיחה, שבאים לידי ביטוי באופן טבעי בדפוסי ההתנהגות שלנו, הוא הצורך להיות פעיל. לפעילות האנושית ארבעה מרכיבים - משחק, למידה, עבודה (השקעת מאמץ) ויצירה (ביטוי אישי). כך שבכל פעילות בה אנו משתתפים, פועלים כל אחד מארבעת המרכיבים הללו ומשפיעים זה על זה.
בשנים האחרונות, הצטמצמו אפשרויות הזמן והמרחב המיועדים למשחק בחייהם של ילדים מכמה סיבות עיקריות. ביניהן, אורח החיים הלחוץ, אשר דוחף ילדים להתבגרות מוקדמת, וכן דרישות הסביבה להשקעה בלימודים להעלאת ההישגים האקדמיים וההכוונה לעיסוק בספורט, על פני עיסוק במשחקים.
הסביבה הפיזית והמרחבים החיצוניים בחייהם של ילדים, אינם מתאימים למשחק, אינם בטוחים, או ירוקים דיים וחשופים לתנועת כלי רכב מרובים.
חוסר ההכרה בתרומתו המכרעת של המשחק לצורכי למידה של ילדים, הינה הסיבה העיקרית. למשחק ולמשחקיות, יכולת אדירה להשפעה חיובית על חייהם של ילדים. למעשה, זהו צריך להיות עיסוקם העיקרי של ילדים בשנות חייהם הראשונות. חשיבות המשחקיות והחקירה דרך משחקיות, הינם אחד התחומים המעוגנים ביותר במחקרי התפתחות.
למה תורם המשחק?
המשחק מהווה מרכיב משמעותי בשלבי ההתפתחות השונים של הילד, תורם להתפתחות הפיזית, הרגשית, החברתית, הקוגניטיבית והשפתית שלו.
דרך המשחק, ילדים לומדים לתקשר זה עם זה, לתקשר עם ההורה, או המבוגר שמולם, לרכוש מיומנויות נדרשות לתפקוד חברתי, לחקור וללמוד על עצמם ועל סביבתם, ליהנות ולשמוח.
המשחק מסייע בגיבוש הדימוי העצמי ומעשיר את אישיותו של הילד.
מחקרים מראים כי המשחק מעורר בקרב ילדים תחושות של חופש והנאה. הוא מקדם סקרנות, גמישות ויצירתיות ומעודד יזימה. כמו כן, משחקי דמיון מאפשר לילדים להתכונן לסיטואציות מורכבות בחייהם, כמו לידת אח חדש במשפחה, ניתוחים או מצבי אובדן ומשבר. ולא רק דימיון- גם למשחק בניית קוביות, תרומה רבה להתפתחות הילד. משחק קוביות מאשר העשרת שפה, חשיבה מדעית ומתמטית ופיתוח כישורים חברתיים.
גישות פסיכולוגיות
חוקרים ופסיכולוגים רבים עסקו בחשיבות המשחק להתפתחות חיי הנפש אצל ילדים ומבוגרים כאחד.
פיאז'ה, כינה את תחום המשחק ככלי לביטוי ולפיתוח החשיבה הקוגניטיבית. לטענתו, במשחקים השונים הילד מאמן ומגבש כישורים ומיומנויות כמו קואורדינציית עין-יד, כישורים סנסו-מוטוריים ועוד.
אריקסון האמין כי המשחק מחזק את כוחות ה"אני" ומפתח הערכה עצמית, באמצעות פעולה על אובייקטים.
פרויד התייחס למשחק כאל כלי לביטוי יצרי בעיקר. הוא טען כי משחקים תורמים להתפתחות הרגשית בכך שהם מאפשרים סילוק רגשות שליליים והתמודדות עם תסכולים וחוסר סיפוק.
על פי מלאני קליין, המשחק מקביל לחלומות ולאסוציאציות חופשיות של מבוגרים. ומאפשר לילד לבטא פנטזיות ומשאלות בלתי-מודעות ולתת במה לדמויות מופנמות. בנוסף ציינה, כי מעצור במשחק מעיד על קיומן של חרדות עמוקות שיש להתייחס אליהן.
המשחק במרחב המימי התרפויטי הינו משחק הכולל את הזווית הגופנית, בה הילד חוקר ומפנים דרך גופו ומפתח את יכולותיו ובכך מפנים למידה זו. בעידן בו ילדים רבים סובלים מקושי בוויסות רגשי ובוויסות חושי, המים משמשים כמרחב בטוח ונעים לפריקה. דרך המים הילד מקבל מישוב מיידי להתנהגותו ולומד להשתנות. זהו מרחב המזמן כניסה למציאות דרמטית ופנטסטית בה הילד יכול לעבד את רגשותיו בצורה בטוחה ולמצוא את משאביו וכוחות החוסן שלו ללמידת התמודדות והסתגלות במצבי החיים.
קורס water play therapy הינו קורס חדשני הפותח צוהר אל עולם הטיפול הרגשי במים לילדים ומבוסס על משחקיות בסביבת תרפויוטית מיימית. הקורס מיועד למטפלי גוף-נפש, מטפלי מים ואנשי חינוך וכולל לימודים תאורטיים ומעשיים, הנותנים בסיס להבנת עולמו של הילד מנקודת מבט התפתחותית ורגשית. כמו גם כלים טיפוליים מתקדמים לעבודה רגשית במרחב התרפויטי המיימי.