top of page

״לעשות שלום עם המים״ – טיפול בפוביה ממים

דניאל שמיר

דניאל שמיר- מטפלת רגשית במים בשיטת Wt, מרצה בתוכנית לטיפול רגשי במים לילדים Wpt, הידרותרפיסטית.


עפר (שם בדוי) בן השש הגיע אלינו לקליניקת המים ביחד עם אביו. לעפר שני אחים - אח תאום ואח בוגר בן 9. הטמפרמנט שלו שונה מאוד משלו אחיו - הם פעלתניים יותר, מעיזים יותר, משתוללים יותר, בעוד שעופר הוא ילד שקט, שמעדיף לשחק בלגו, קלפים ומשחקי חשיבה.

השנה עופר התחיל את כיתה א' השילוב של מסגרת חדשה ותקופה מאתגרת עקב משבר הקורונה דרדרה את מצבו מבחינה חברתית, הביטחון העצמי שלו נפגע מאוד והוא נמנע מסיטואציות רבות: סירב ללכת לבית ספר, להשתתף במשחקים ,להיפגש עם חברים ולהשתתף בשיעורי השחייה יחד עם אחיו. הוריו שחשו במשבר שעופר עובר ובהימנעויות הרבות שלו פנו למרכז לטיפול רגשי במים במטרה לעזור לעופר להתמודד עם הקושי, וכך נפגשנו.



שמי דניאל שמיר ואני מטפלת רגשית במים בשיטת WT. היכולת שלי להביא את האינטגרציה בין עולם התנועה ממנו צמחתי לעולם הטיפול במים מאפשרת לי לעבוד עם ילדים במים בדרך חווייתית המתעלת את התנועה הטבעית של הילד במרחב המיימי למטרות עבודה רגשית.

למדתי את שיטת WT, טיפול רגשי במים, והתמחיתי בשיטת WPT - Water Play Therapy, טיפול רגשי במים לילדים הנשען על עקרונות הטיפול במשחק ומתרגם אותו לקליניקות המים. פיתחתי מערכת יחסים של אהבה, זרימה וקרקוע ביני לבין המרחב המיימי. למדתי להתרכך ולתת מקום למים לעשות את שלהם, למדתי לשלב בין המילים למגע, אפשרתי מקום למים עצמם לעשות את שלהם ולטפל בדרכם במטופלים המגיעים אליי.


במהלך שני העשורים בהם אני מטפלת במים אני מתמחה במקרים של ילדים ומבוגרים שרוצים ללמוד לשחות ולא הצליחו עד כה עקב חרדה. גיליתי כי מרכיבי החרדה הם לרוב המעכבים המרכזיים בהצלחת ילדים ומבוגרים להסתדר בחופשיות במים.

מנסיוני חרדה ממים, חרדה במים וחרדה בחיים האמיתיים מחוץ למים - קשורות זו בזו.

החשש שמביאים איתם ילדים (ומבוגרים גם כן) מפני אובדן השליטה, חוסר האונים, הפחד מהלא מובן - כל אלה באים לידי ביטוי במים. המרחב המיימי מהווה מעין ״מיקרו-קוסמוס״ למציאות החיים הרחבה - עד כמה אני סומך על גופי ועל עצמי בסיטואציות שונות? עד כמה אני בטוח ביכולתי להתגבר על קשיים? מה קורה לי כשמשהו משתנה או סוטה מהתכנית? עד כמה אני גמיש ״לזרום״ עם המציאות המשתנה?


מרתק עבורי לעבוד עם מטופלים הסובלים מחרדת מים ודרך חשיפה הדרגתית תוך חיזוק החיבור אל הגוף והבטחון העצמי לאפשר הפחתה משמעותית של החרדה במים ובמקביל גם בחיים האמיתיים ביבשה. אין כאן ניתוח מצבי חרדה, דיבור ״בכאילו״, דמיון מודרך של מצבים מעוררי חרדה אלא הבניית מציאות נוכחת של מפגש עם החרדה פעם אחרי פעם בשעה הטיפולית - התמודדות עמה במרחב המימי ולאחר מכן תרגומה למציאות החיים שמחוץ למים.


תיאור תהליך הטיפול:

כמטפלת מנוסה ידעתי שעופר לא ירצה להיכנס למים, והתחלתי את הטיפול בחוץ על שפת הבריכה הטיפולית. בפגישה הראשונה שלנו התעטפתי בחלוק מעל בגד הים הרטוב שלי, עופר נעמד ליד השער וסירב לזוז, סירב לדבר או ליצור קשר עין. שלפתי מארגז המשחקים משחקים שונים וניסיתי לשבור את הקרח ולגרות את עופר לשחק איתי. למרות מאמצי לא הצלחתי לעודד אותו להצטרף אלי. עופר התיישב ליד אביו על חומת הגדר ורק חיכה ללכת, לקראת סוף המפגש הראשון שלנו כשעופר מחזיק את השער פתוח אמרתי לו את הדברים הבאים:

"לפני שאתה הולך רק תדע שני דברים חשובים: אחד - אני לעולם לא אבקש ממך לעשות משהו שלא תרצה לעשות. שתיים - בפעם הבאה אתה תבחר כבר אם אתה רוצה להגיע, אם תחליט לבוא אתה מוזמן להביא איתך כל משחק מהבית שתבחר".


במפגש השני שלנו כבר הייתי מוכנה עם קערת פלסטיק גדולה עם מים וסבון לצד הבריכה. עופר נכנס לקליניקה ולא היה מוכן לזוז מהמדרגות, בדיוק במקום בו עמד שבוע לפני. הראיתי לו את קערת המים עם הסבון והתחלתי לשחק במים. אביו התיישב לידי ועופר התיישב לידינו כשמבטו מוסט ממני בהפגנתיות. בעודי משחקת עם המים עופר התחיל להתעניין במה שאני עושה, שפכתי סבון לתוך המים והצבע יצר צורות בתוך המים, שכשכתי את המים ונוצר קצף. הוא נמנע מלהכניס את ידיו למים אבל נהנה מאוד לשפוך סבון על כל דבר. התחלנו לצחוק ויצרנו קשר עין. שנינו היינו ברגע, בשיתוף ובקשר.


למפגש השלישי הוא כבר הגיע מרצון וציפייה למשחק משותף ואף נתן הסכמה לאביו להתרחק מאיתנו. הפעם הייתי צריכה למלא את הקערה במים ולשם כך נאלצתי ללכת לצינור שנמצא במתחם הבריכה, ביקשתי שיחזיק לי את הצינור והוא מילא את הקערה. עופר לא הפסיק לשאול שאלות והתגלה כילד סקרן שאוהב מאוד לדבר ונראה כי התחלתי לרכוש את אמונו. הוצאנו את משחקי הלגו שהביא ביחד עם משחקי המים עסקנו בלשטוף ולשפוך מלא סבון למים, הברית הטיפולית התחילה להירקם.



במפגשים הבאים עופר הגיע מצויד בסבון שלו מהבית כשכל פעם הוא מסכים להכניס את ידיו יותר ויותר למים. חקרנו ביחד את המים במפגשים מלאי צחוק, הסבון, הידיים והצעצועים היו הכלים שלנו. למדתי להכיר לאט, לאט ילד שאוהב לחקור ובעיקר לבדוק סיבות ותוצאות. כמה זמן לוקח למשקפת לצלול? איזה ריח טוב יש לסבון? מהם הצעצועים שצפים? איך אפשר לייצר בועות בתוך היד ואיך אפשר להסתיר את המים עם סבון ולנפץ את הבועות? התמה הטיפולית המרכזית שהתחילה לצוף היא עניין השליטה וההימנעות. הבנתי שעופר צריך הכנה טובה מאוד במעברים, שחקירה ושאלת שאלות והבנת הסיטואציה עוזרת לו, שהטרמה של העומד לבוא מסייעת לו להפחית את החרדה ולהתחבר.

את קערת המים מילאתי במפגשים הבאים מהבריכה הוא הכניס את ידו עד פרק היד, החלטתי לתת לעופר הצצה לבריכה דרך החלונות, מצאנו שולחן שהוא נעמד עליו, התבונן ובחן את הבריכה והמים, זרקתי לתוך המים כדור, נכנסתי למים להביא את הכדור וציינתי כמה הם נעימים. הבאתי לו את הכדור והוא זרק אותו למים וצחק.


מתחילים לגעת במים:

התחלנו לגעת יותר במים ועברנו לתוך מתחם הבריכה. התחלנו לזרוק צעצועים למים, את כל החוויות והפעולות שעופר רצה לעשות במים הוא ביקש ממני לעשות עבורו: הוא זרק חפצים ואמר לי מה להביא, חקר איתי מה קורה לצעצועים ששוקעים או צפים והכי חשוב: במהלך המפגשים בבריכה עופר התחיל להיפתח ולספר לי על החוויות שלו בבית הספר, מי החברים שלו ועם מי הוא אוהב לשחק. הוא התחיל לגעת במים ולחקור את המים עם אצבעותיו, כשאני מוסיפה לשיח שלנו המון הומור ומשחק ומאפשרת שיתוף חוויות, אנחנו עומדים קרוב משירים מבט ויש קרבה ואמון.


עופר שיתף אותי כי לפני למעלה משנה, בזמן משחק משותף עם אחיו התאום, עקב ארוע קצר של בהלה במים, על אף שאובייקטיבית לא נשקפה לו סכנה, גמל הילד בליבו שלא יכנס יותר למים. הוא סיפר על תחושת אובדן השליטה, בליעת המים והחנק. מקרה אשר זכור לו כטראומתי במיוחד את תחושות אלו לא שיתף עם איש אפילו לא עם הוריו. עופר שיתף שחש ש"הם לא מבינים אותי, כשטבעתי במים הרגשתי שאני לא יכול לצאת, אני זוכר שהסתכלתי למעלה וראיתי מערבולות". הוא הסתכל עליי ושתק. הוא שאל אותי אם על ילדים אחרים עם סיפורים דומים. החזקנו יחד את הרגע המשמעותי. כאן בטיפול, האמת שיצאה לראשונה אל פני המים, הפחד הבושה והכאב, הבדידות עם הזכרון. הכלנו יחדיו את הרגשות, חיזקתי את עופר על האומץ לשתף וסיפרתי לו החוויה שלו מוכרת לי מסיפורים של ילדים נוספים, שהוא לא לבד או שונה. ההחייאה של הזכרון הטראומטי בתוך מרחב המים ומרחב הקשר התאפשרה בזכות תהליך עדין ועוצמתי הקורה פעם אחר פעם בטיפול רגשי במים. חיבור, בטחון, העלאת תכנים, התנסות בחוויית ״יוצא הדופן״, למידת שינוי.



ההתקדמות בתהליך הטיפולי עם עופר היא אדירה, היכולת שלי כמטפלת דרך המשחק במים בשיטת WPT, להכיר את החוזקות שלו, את הצורך שלו לשלוט בסיטואציות ולא שהסיטואציות שולטות עליו, להבין את מקור החרדה, להבין כי נדרש לו זמן. בטיפולים אנחנו מחזקים את הסקרנות הטבעית שלו ונהנים מהחקירה של המים בקצב שלו, מה שמאפשר לי להראות לו את היכולת להינות מהמים, להתנסות דרכי בצלילה ובמשחק במים.

ההקשבה והיכולת שלי להנכיח במגע ודיבור מדויק את סגולות המים עשו את שלהן ואפשרו לעופר לפתח מערכת יחסים של אמון בינינו, בינו לבין המים ובינו לבין עצמו. השלום הפנימי עם גופו ועם רגשותיו אפשרו לו להתחזק ולשוב אל מסלול ההתפתחות הטבעית.



170 צפיות

Comments

Couldn’t Load Comments
It looks like there was a technical problem. Try reconnecting or refreshing the page.
bottom of page